משקיעים זרים חוזרים לבורסה בתל אביב: התפנית

אחרי כשנתיים שבהן ברחו מיליארדי שקלים מהשוק הישראלי, נראה כי המגמה מתהפכת: המשקיעים הזרים חוזרים לבורסה בתל אביב. שילוב של רגיעה ביטחונית, התכווצות בגירעון התקציבי והיצמדות מדד ת”א 35 לשיאים היסטוריים מחזירים את התיאבון של גופים מוסדיים בינלאומיים, קרנות פאסיביות ובנקי השקעות זרים לשוק המקומי, שנסחר עדיין במכפילים נמוכים ביחס למקבילותיו בעולם.

מדוע המשקיעים הזרים בורחים וחוזרים?

במהלך התקופה הסוערת של המלחמה וחוסר הוודאות הפוליטי, זרים צמצמו חשיפה לישראל. חברות דירוג האשראי הגדולות — מודי’ס, אס אנד פי ופיץ’ — הורידו את דירוג האשראי של ישראל, מה שייקר את גיוסי החוב והרתיע משקיעים שמרנים. התוצאה: פרמיית סיכון גבוהה שהעיקה על השוק ויצרה פער תמחור מול הבורסות בוול סטריט ובאירופה.

כעת התמונה משתנה. עם ההתייצבות הביטחונית, הצמצום בגירעון התקציבי והיציבות היחסית בזירה הפוליטית, אותה פרמיית סיכון מתחילה להצטמצם. משקיעים זרים, שמזהים נכסים איכותיים במחיר אטרקטיבי, חוזרים לסמן את הבורסה בתל אביב כהזדמנות.

מה תפקידו של השקל בסיפור?

עבור המשקיע הזר, לא רק ביצועי המניה קובעים אלא גם שער החליפין. התחזקות השקל מול הדולר בחודשים האחרונים פועלת כמנוף כפול: מי שרכש מניות בשקלים נהנה גם מעליית המניה וגם מהתחזקות המטבע בעת ההמרה חזרה לדולר. תופעה זו מזינה את עצמה — ככל שזורם הון זר, השקל מתחזק, והתשואה הדולרית משתפרת, מה שמושך הון נוסף.

אילו סקטורים נהנים מזרימת ההון?

כניסת הזרים אינה אחידה על פני השוק. שלושה סקטורים בולטים כנהנים המרכזיים:

• הבנקים: מניות לאומי, הפועלים, דיסקונט ומזרחי טפחות נהנות מרווחיות שיא ומכפילי הון נמוכים ביחס לעולם, מה שהופך אותן ליעד מועדף למשקיעים זרים.
• הביטוח והפיננסים: חברות כמו הראל, מגדל וכלל ביטוח מציעות חשיפה ממונפת להתאוששות בשווקים.
• הנדל”ן המניב: קרנות זרות המחפשות תשואה שוטפת חוזרות לחברות הנדל”ן המסחרי והמשרדי.

מנגד, מניות ההייטק והביומד רגישות יותר למגמות בנאסד”ק ופחות מושפעות ישירות מזרימת ההון המקומית.

השוואה: תמחור השוק הישראלי מול העולם

הטבלה הבאה ממחישה מדוע זרים מזהים ערך בשוק המקומי (הנתונים הם הערכות מגמה, לא ציטוט מדויק):

פרמטר	בורסת תל אביב	וול סטריט (S&P 500)	אירופה (סטוקס 600)
מכפיל רווח ממוצע	נמוך יחסית	גבוה	בינוני
חשיפת זרים	בעלייה	גבוהה	גבוהה
תשואת דיבידנד	אטרקטיבית	נמוכה-בינונית	בינונית
רגישות גיאופוליטית	גבוהה	נמוכה	בינונית

הפער במכפילים הוא הסיבה המרכזית: השוק הישראלי נסחר בהנחה משמעותית, וכל צמצום בפרמיית הסיכון מתורגם מיד לעליות שערים.

האם המגמה תימשך?

התשובה תלויה בעיקר בשני משתנים. הראשון הוא דירוג האשראי של ישראל — החזרה לאופק יציב או העלאת דירוג עתידית תהווה איתות רשמי שיפתח את הברז מול הגופים השמרניים ביותר, בהם קרנות פנסיה וקרנות ריבוניות. השני הוא היציבות הגיאופוליטית: כל הסלמה ביטחונית עלולה לעצור את המגמה ולהפוך אותה במהירות, שכן משקיעים זרים הם ה”כסף החם” שנכנס ויוצא במהירות.

גורם נוסף שעשוי להאיץ את הזרימה הוא הקרנות הפאסיביות העוקבות אחר מדדים בינלאומיים. משקל ישראל במדדים גלובליים כמו אלה של אם.אס.סי.איי קובע כמה הון “אוטומטי” יזרום לשוק, וכל שינוי במעמד ישראל בהם משפיע ישירות על הביקושים.

מה זה אומר למשקיע הישראלי?

עבור המשקיע המקומי, חזרת הזרים היא בשורה מעורבת. מצד אחד, זרימת הון תומכת בעליות שערים ומחזקת את שווי התיקים. מצד שני, השוק הופך תנודתי יותר, שכן משקיעים זרים נוטים למכור בבהלה בעת משבר. הכלל המנחה נותר זהה: פיזור, אופק ארוך והימנעות מרדיפה אחרי מומנטום. הראלי בבורסה בתל אביב מבורך, אך הוא אינו תחליף לתכנון פיננסי סדור.