המשקיעים הזרים חוזרים לבורסה בתל אביב

המשקיעים הזרים חוזרים לבורסה בתל אביב. אחרי כשנתיים שבהן הזרימו החוצה מיליארדי שקלים על רקע אי-הוודאות המשפטית והמלחמה, גופי השקעה בינלאומיים מגדילים שוב את החשיפה שלהם לשוק הישראלי — מהלך שמסביר חלק ניכר מהראלי במדדים המובילים ומההתחזקות של השקל. עבור המשקיע המקומי, זו אחת המגמות המשמעותיות ביותר בשוק ההון הישראלי כרגע.

מדוע החזרה של המשקיעים הזרים לתל אביב כל כך חשובה?

המשקיעים הזרים נחשבים ל”כסף החכם” של השוק. הם מנהלים תיקים עצומים, פועלים לפי מודלים כמותיים קרים, ובעיקר — נוכחותם מהווה חותמת אישור בינלאומית לאיכות ולנזילות של שוק המניות הישראלי. כשגופים כמו קרנות פנסיה אמריקאיות, קרנות גידור וקרנות מחקות עולמיות מגדילים חשיפה, זהו איתות שהפרמיית הסיכון שדבקה בישראל בשנתיים האחרונות מתחילה להתכווץ.

היציאה הגדולה של ההון הזר החלה ב-2023, על רקע המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית, והעמיקה עם פרוץ המלחמה. גופים רבים הפחיתו משקל, חלקם אף מכרו אחזקות מהותיות בבנקים ובחברות הנדל”ן. כעת, עם ירידה מסוימת במפלס המתיחות הגאופוליטית, הגלגל מתחיל להסתובב בכיוון ההפוך.

מה מניע את הזרימה מחדש?

כמה גורמים מצטלבים ומזינים את החזרה של הזרים:

• ירידה בסיכון הגאופוליטי: הרגיעה היחסית בזירות הלחימה הורידה את פרמיית הסיכון הישראלית, שבאה לידי ביטוי גם בירידת מרווחי ה-CDS (ביטוח מפני חדלות פירעון).
• תמחור אטרקטיבי: אחרי היציאות, מניות רבות בבורסה בתל אביב נסחרו במכפילים נמוכים משמעותית ביחס למקבילות בעולם — הזדמנות שהזרים לא התעלמו ממנה.
• חוזק המערכת הבנקאית: הבנקים הישראליים הציגו רווחיות שיא ותשואות גבוהות על ההון, מה שהופך אותם ליעד מועדף להשקעה זרה.
• מגמה עולמית של תיאבון לסיכון: ראלי במדדי המניות בעולם, ובראשם נאסד”ק ו-S&P 500, מגלגל כספים גם לשווקים מתפתחים ולשווקים שנתפסו כזולים.

מי המגזרים שנהנים במיוחד?

הביקושים הזרים אינם מפוזרים באופן שווה. הם מתרכזים בעיקר במניות הגדולות והנזילות של מדד ת”א 35, שהן “שער הכניסה” הטבעי למשקיע הזר.

מגזר	רמת עניין זר	הסיבה המרכזית
בנקים	גבוהה מאוד	רווחיות שיא, מכפילים נמוכים, דיבידנדים
ביטוח ופיננסים	גבוהה	חשיפה לשוקי ההון והריבית הגבוהה
נדל”ן מניב	בינונית-גבוהה	תמחור נמוך וציפייה להורדות ריבית
טכנולוגיה	בינונית	עניין סלקטיבי בחברות צמיחה
נדל”ן יזמי	בינונית-נמוכה	זהירות בשל שוק הדיור

מניות הבנקים — לאומי, הפועלים, דיסקונט ומזרחי טפחות — נמצאות בלב העניין. חברות הביטוח והפיננסים, שנהנות מהריבית הגבוהה ומשוק הון תוסס, אף הן בין המובילות.

איך זה משפיע על השקל ועל שער הדולר?

זרימת ההון הזר אינה נעצרת בגבולות שוק המניות. כדי לרכוש מניות ישראליות, המשקיעים הזרים ממירים מטבע חוץ לשקלים — תהליך שמגדיל את הביקוש למטבע המקומי ותומך בהתחזקותו. זהו אחד ההסברים המרכזיים לייסוף שחווה השקל מול הדולר בחודשים האחרונים.

מדובר במעגל שמזין את עצמו: שקל חזק מקטין את הסיכון המטבעי עבור המשקיע הזר ומגדיל את התשואה הדולרית שלו, מה שמעודד זרימת הון נוספת. עם זאת, המגמה עלולה להתהפך במהירות אם תחזור אי-הוודאות הביטחונית או הפוליטית.

האם זה סימן להמשך הראלי — או אזהרה?

החזרה של המשקיעים הזרים היא בשורה חיובית, אך היא גם מגבירה את התלות של הבורסה בתל אביב בסנטימנט חיצוני. כספים שנכנסו מהר עלולים לצאת מהר לא פחות, במיוחד אצל קרנות גידור בעלות אופק השקעה קצר. תיקון חד בשוקי העולם, הסלמה ביטחונית או הפתעה שלילית בזירה הפיסקלית — כל אלה עלולים להצית גל יציאות מחודש.

עבור המשקיע הישראלי לטווח ארוך, המסקנה מאוזנת: הכניסה מחדש של ההון הזר מחזקת את הנזילות ואת עומק השוק, אך אין בה כדי לבטל את הצורך בפיזור סיכונים ובמשמעת השקעתית. הראלי הנוכחי במדד ת”א 35 נשען על יסודות אמיתיים — רווחיות חברות ותמחור אטרקטיבי — אך גם על מצב רוח שעשוי להשתנות.

שורה תחתונה

המשקיעים הזרים בבורסה בתל אביב חזרו לשולחן, וההשפעה ניכרת בכל מקום — מהמדדים דרך השקל ועד לתמחור מניות הבנקים. זהו אות אמון בשוק הישראלי, אך גם תזכורת שהאמון הזה מותנה ביציבות. מי שיודע לנצל את המגמה בלי להיסחף אחריה, יוכל ליהנות ממנה בלי לשלם את מלוא המחיר כשהגלגל יתהפך.