גל ההנפקות חוזר לבורסה בתל אביב: מה מסתתר מאחור

שוק ההנפקות הראשוניות בבורסה בתל אביב חוזר לאותות חיים. לאחר כשנתיים של יובש כמעט מוחלט, שבהן חברות רבות דחו את תוכניות הגיוס שלהן בשל אי-ודאות גיאופוליטית וריבית גבוהה, גל ההנפקות בבורסה בתל אביב מתעורר מחדש על רקע זינוק מדד ת”א 35 לשיאים, התחזקות השקל וירידה הדרגתית בסביבת הריבית. התוצאה: יזמים ובעלי שליטה שממתינים חודשים ארוכים חשים שחלון ההזדמנויות נפתח שוב.

מה מניע את גל ההנפקות בבורסה בתל אביב?

מספר גורמים משתלבים יחד ויוצרים סביבה נוחה יותר לגיוסי הון. ראשית, מדד ת”א 35 ומדד ת”א 90 רשמו עליות חדות בשנה החולפת, מה שמעלה את שווי החברות הציבוריות ומקל על תמחור הנפקות חדשות בשווי אטרקטיבי לבעלים. שנית, ירידת פרמיית הסיכון של ישראל בשווקים, לצד סימני התייצבות במצב הביטחוני, מחזירה חלק מהתיאבון לסיכון של המשקיעים המוסדיים.

גורם נוסף הוא סביבת הריבית. ככל שבנק ישראל מאותת על מגמת הקלה מוניטרית עתידית, אפיקי החוב הסולידיים הופכים מעט פחות אטרקטיביים, והכסף מחפש תשואה עודפת במניות — כולל בהנפקות חדשות. גם התחזקות השקל מול הדולר מסייעת לאווירה החיובית בשוק ההון המקומי.

מי חוזר לגייס?

התמונה הנוכחית מגוונת. לצד הנפקות מניות ראשוניות (IPO), חלק ניכר מהפעילות מתרכז בהנפקות אג”ח קונצרני, שבהן חברות מגלגלות חוב ישן בתנאים משופרים. הסקטורים הבולטים בגל הנוכחי הם הפיננסים, הנדל”ן המניב, האנרגיה המתחדשת וחברות טכנולוגיה בוגרות שמחפשות אלטרנטיבה להנפקה בוול סטריט.

אילו אפיקי גיוס בולטים כיום?

למשקיע חשוב להבחין בין סוגי הגיוסים השונים, שכן כל אחד נושא פרופיל סיכון-תשואה שונה. הטבלה הבאה מציגה השוואה כללית בין האפיקים המרכזיים:

אפיק גיוס	רמת סיכון	קהל יעד עיקרי	מאפיין בולט
הנפקה ראשונית של מניות	גבוהה	מוסדיים ופרטיים	תנודתיות גבוהה בימים הראשונים
הנפקת אג”ח קונצרני	בינונית	מוסדיים	תשואה קבועה, תלוי דירוג
הנפקה משנית (הרחבת הון)	בינונית-גבוהה	בעלי מניות קיימים	דילול אפשרי
קרנות השקעה בתשתיות	בינונית	מוסדיים	חשיפה לפרויקטים ארוכי טווח

האם המשקיעים המוסדיים חזרו בהתלהבות?

כאן דווקא נדרשת זהירות. המשקיעים המוסדיים — גופי הפנסיה, הגמל וחברות הביטוח — אמנם חזרו לשולחן, אך הם מגלים סלקטיביות רבה בהרבה מזו שאפיינה את גל ההנפקות הקודם בשנים שקדמו למשבר. הלקחים מאותה תקופה, שבה חברות רבות הונפקו בשווי מנופח ואיבדו נתח משמעותי מערכן, עדיין טריים.

כיום המוסדיים דורשים תמחור שמרני יותר, שקיפות גבוהה ומודל עסקי מוכח עם תזרים מזומנים ברור. חברות שמנסות להיכנס לשוק בשווי אגרסיבי נתקלות בקושי להשלים את הגיוס, ולעיתים נאלצות לצמצם את היקפו או לדחות אותו.

מה זה אומר על איכות ההנפקות?

המשמעות היא ששוק ההנפקות הנוכחי בריא יותר ביסודו. הסלקטיביות מסננת חלק מהחברות הפחות בשלות, ומותירה בשוק בעיקר גיוסים של חברות עם פעילות אמיתית. עם זאת, אין בכך ערובה — גם בסביבה סלקטיבית, הנפקות עלולות להתמחר ביתר, במיוחד כשהאווירה בשוק אופטימית.

מה כדאי למשקיע הפרטי לבדוק?

לפני השתתפות בהנפקה, מומלץ לבחון כמה פרמטרים מרכזיים:

• התשקיף: קראו את פרק הסיכונים ואת הדוחות הכספיים, לא רק את מצגת השיווק.
• השווי: השוו את מכפילי הרווח והמכירות של החברה לחברות דומות הנסחרות כבר בבורסה.
• בעלי העניין: בדקו אם בעלי השליטה מוכרים מניות בהנפקה או רק מגייסים הון לחברה.
• תקופת חסימה: ודאו מהם מנגנוני החסימה על בעלי המניות המרכזיים לאחר ההנפקה.
• הביקוש המוסדי: היקף ואיכות ההתחייבות המוקדמת של המוסדיים הם אינדיקטור חשוב לאמון בהנפקה.

שוק ההנפקות הוא לרוב אינדיקטור מקדים למצב הרוח הכללי בשוק ההון. התעוררותו בבורסה בתל אביב מעידה על שיפור באמון המשקיעים ובנכונות ליטול סיכונים. עם זאת, גל הנפקות ער אינו זהה בהכרח להנפקות רווחיות — והזהירות והבדיקה המעמיקה נותרות כלי העבודה החשובים ביותר של המשקיע.