השקל מתחזק מול הדולר: מה עומד מאחורי הראלי

השקל מתחזק מול הדולר בחדות בחודשים האחרונים, לאחר תקופה ממושכת של פיחות ותנודתיות גבוהה. שער הדולר-שקל, שנסחר בשיא המשבר סביב רמות של יותר מ-3.9 שקלים לדולר, ירד חזרה לאזורים נמוכים משמעותית — מהלך שמשקף חזרה של אמון המשקיעים במשק הישראלי ובבורסה בתל אביב.

מדוע השקל מתחזק מול הדולר?

התחזקות השקל אינה נובעת מגורם בודד אלא משילוב של כמה כוחות שפועלים באותו כיוון. ראשית, הרגיעה היחסית בזירה הגיאופוליטית הפחיתה את פרמיית הסיכון שהמשקיעים דרשו על נכסים ישראליים. שנית, הראלי החזק בשוקי המניות בעולם ובמיוחד בוול סטריט מזרים כספים דרך קרנות הפנסיה וגופי החיסכון הישראליים, שנאלצים למכור דולרים כדי לגדר את החשיפה המטבעית שלהם.

גורם שלישי ומרכזי הוא חזרת המשקיעים הזרים לבורסה בתל אביב. הביקוש למניות ולאיגרות חוב ישראליות מתורגם לביקוש לשקלים, ומחזק את המטבע המקומי מול הדולר והאירו.

תפקידו של בנק ישראל

בנק ישראל, שבעבר התערב במסחר המטבעי ורכש דולרים כדי לבלום ייסוף חד מדי, נוקט כעת גישה מדודה יותר. הבנק המרכזי מחזיק ביתרות מטבע חוץ עצומות ועוקב אחר התנודתיות בשוק, אך נמנע בשלב זה מהתערבות אגרסיבית. סביבת הריבית הגבוהה יחסית בישראל אף היא תומכת בשקל, שכן היא הופכת נכסים שקליים לאטרקטיביים יותר עבור משקיעים המחפשים תשואה.

מי מרוויח ומי מפסיד מהשקל החזק?

לייסוף השקל יש השפעות מנוגדות על מגזרים שונים במשק. עבור הצרכן הישראלי מדובר בדרך כלל בבשורה טובה: מוצרי יבוא, דלק, נסיעות לחו”ל וקניות באתרים בינלאומיים הופכים לזולים יותר במונחים שקליים.

מנגד, היצואנים — ובראשם חברות ההיי-טק וחברות התעשייה שמוכרות בדולרים — נפגעים. כשההכנסות הדולריות מתורגמות לפחות שקלים, השורה התחתונה שלהן נשחקת, במיוחד אצל חברות שרוב הוצאותיהן (בעיקר שכר) הן שקליות.

גורם במשק	השפעת השקל החזק
צרכן / יבואן	חיובית — הוזלת מוצרי יבוא ונסיעות
יצואן והיי-טק	שלילית — שחיקת הכנסות דולריות
מחזיק נכסים דולריים	שלילית — ירידת ערך שקלי
בנק ישראל	ניטרלית — פחות לחץ אינפלציוני מיובא
שוק ההון המקומי	חיובית — סימן לאמון משקיעים

מה המשמעות למשקיע הישראלי?

עבור מי שמחזיק תיק השקעות עם חשיפה מטבעית משמעותית, התחזקות השקל היא נושא קריטי. משקיע ישראלי שהשקיע במדד נאסד”ק או במניות אמריקאיות כמו אנבידיה, אפל או מיקרוסופט, עשוי לגלות שגם אם המניות עלו בדולרים, התשואה השקלית שלו נשחקה בשל היחלשות הדולר.

זו הסיבה שגופים מוסדיים רבים בוחרים לגדר חלק מהחשיפה המטבעית שלהם. משקיעים פרטיים יכולים לעשות זאת באמצעות קרנות מנוטרלות מטבע (Currency Hedged), המנטרלות את השפעת שער החליפין ומאפשרות ליהנות מביצועי המדד עצמו בלבד.

מדד ת”א 35 והשקל

למעשה, קיים קשר הדוק בין חוזק השקל לבין ביצועי הבורסה המקומית. כאשר מדד ת”א 35 רושם עליות ומשקיעים זרים מזרימים כספים לשוק הישראלי, השקל נהנה מביקוש מוגבר. הקשר הזה יוצר מעין מעגל חיובי: שוק הון חזק מחזק את המטבע, ומטבע יציב מגביר את הביטחון של המשקיעים הזרים.

מה צפוי בהמשך?

קשה לחזות את שער הדולר-שקל בטווח הקצר, שכן הוא רגיש לאירועים גיאופוליטיים, להחלטות הריבית של הבנק הפדרלי בארה”ב ושל בנק ישראל, ולתנודות בשוקי המניות העולמיים. אנליסטים רבים מעריכים כי כל עוד יימשך הרוגע היחסי והמגמה החיובית בבורסות, השקל עשוי להישאר חזק או אף להמשיך להתחזק במתינות.

עם זאת, כל הסלמה ביטחונית או ירידה חדה בשוקי המניות עלולות להפוך את המגמה במהירות ולהחזיר את הדולר לעלות. המסקנה למשקיע: לנהל את החשיפה המטבעית באופן מודע, ולא להתעלם מהשפעתו של שער החליפין על התשואה בפועל.