קרנות כספיות: למה הישראלים בורחים מהפיקדונות

סביבת הריבית הגבוהה ששוררת במשק מאז 2023 שינתה את הרגלי החיסכון של הישראלים, ואחד המנצחים הבולטים הוא אפיק שעד לא מזמן היה כמעט אנונימי: הקרנות הכספיות. אלה קרנות נאמנות סולידיות המשקיעות בפיקדונות בנקאיים לטווח קצר, במק”מ (מלווה קצר מועד של בנק ישראל) ובאגרות חוב ממשלתיות קצרות, ומספקות תשואה שנעה בסמוך לריבית בנק ישראל. התוצאה: מאות אלפי חוסכים מעבירים כספים מהעובר-ושב ומהפיקדונות אל האפיק הזה, שהפך לאחד הצומחים בבורסה בתל אביב.

מדוע הקרנות הכספיות הפכו ללהיט?

הסיבה המרכזית היא פשוטה: הכסף שיושב בעו”ש אינו מניב דבר, בעוד הקרנות הכספיות מצליחות לתרגם את הריבית הגבוהה של בנק ישראל לתשואה שוטפת לחוסך. כאשר הריבית במשק נעה סביב רמות של 4.5% ומעלה, קרן כספית מייצרת תשואה ברוטו קרובה לרמה זו — משמעותית מעל האפס שמציע חשבון הבנק הרגיל.

יתרון שני הוא הנזילות. בניגוד לפיקדון בנקאי, שלרוב “נועל” את הכסף לתקופה קצובה או קונס את החוסך על משיכה מוקדמת, הכסף בקרן כספית נזיל וניתן למשיכה כמעט מיידית, בדרך כלל בתוך יום עסקים אחד. הגמישות הזו הופכת את האפיק לאטרקטיבי במיוחד עבור כספים שהחוסך עשוי להזדקק להם בהתראה קצרה.

יתרון המס שלא כולם מכירים

נקודה קריטית שרבים מפספסים היא ההבדל במיסוי. על רווח מפיקדון בנקאי משלמים מס של 15% על הרווח הנומינלי — כלומר גם על החלק שנובע מהאינפלציה. לעומת זאת, על קרן כספית משלמים מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי בלבד, לאחר קיזוז האינפלציה. בסביבה אינפלציונית, ההבדל הזה עשוי לצמצם משמעותית את פער התשואה נטו לטובת הקרן הכספית.

השוואה: קרן כספית מול פיקדון בנקאי ועו”ש

פרמטר	קרן כספית	פיקדון בנקאי	עובר ושב
תשואה משוערת	קרובה לריבית בנק ישראל	נמוכה עד בינונית	אפסית
נזילות	גבוהה (יום עסקים)	מוגבלת/קנס משיכה	מלאה
מיסוי	25% על רווח ריאלי	15% על רווח נומינלי	לא רלוונטי
דמי ניהול	נמוכים מאוד	אין	אין
רמת סיכון	נמוכה	נמוכה מאוד	אפסית

מהם הסיכונים בקרנות כספיות?

חשוב להבהיר: הקרנות הכספיות נחשבות לאפיק סולידי, אך הן אינן חסרות סיכון לחלוטין. ראשית, התשואה אינה מובטחת ומשתנה בהתאם לריבית במשק. ברגע שבנק ישראל יתחיל להוריד את הריבית — תרחיש שנמצא על השולחן ככל שהאינפלציה תתמתן — התשואה של הקרנות הכספיות תרד בהתאם, כמעט בזמן אמת.

שנית, אף שהחשיפה לאשראי נמוכה מאוד, הקרן משקיעה בין היתר בפיקדונות בבנקים ובאיגרות חוב, ולכן קיים סיכון תיאורטי זעיר הקשור ליציבות המנפיקים. בפועל, בשל אופי ההשקעות קצרות הטווח והאיכותיות, מדובר באחד האפיקים בעלי הסיכון הנמוך ביותר הזמינים למשקיע הישראלי.

כמה כסף זרם לאפיק?

המגמה ניכרת היטב בנתוני התעשייה: היקף הנכסים המנוהלים בקרנות הכספיות בישראל זינק בשנתיים האחרונות לעשרות מיליארדי שקלים, לאחר שנים שבהן האפיק היה שולי בגלל סביבת ריבית האפס. בתי ההשקעות המובילים והבנקים ראו בכך הזדמנות והשיקו קרנות כספיות רבות המתחרות על כספי הציבור, כולל קרנות כספיות נקובות במטבע חוץ כמו דולר ואירו.

התחרות הזו טובה לחוסך: דמי הניהול בקרנות הכספיות נמוכים במיוחד, לעיתים אפסיים או שליליים, מה שמותיר בידי המשקיע חלק גדול יותר מהתשואה.

למי מתאים האפיק?

הקרנות הכספיות מתאימות בעיקר לכספים שמיועדים לטווח קצר — קרן חירום, כסף שממתין להשקעה, או הון שהחוסך אינו מוכן לחשוף לתנודתיות של שוק המניות. הן אינן תחליף להשקעה ארוכת טווח במדדים כמו ת”א 35 או מדדי חו”ל, שמניבים היסטורית תשואה גבוהה בהרבה — אך גם בסיכון גבוה בהרבה.

השורה התחתונה: בעידן הריבית הגבוהה, הקרנות הכספיות הפכו לחלופה חכמה ונזילה להשארת כסף רב בחשבון העו”ש. עם זאת, על החוסך לזכור שמדובר בכלי שתשואתו נשענת כולה על מדיניות בנק ישראל — וכאשר הריבית תרד, כדאי יהיה לבחון מחדש את היעד לכספים.