עסקת וויז-גוגל: הסייבר הישראלי בשיא של כל הזמנים

רכישת חברת הסייבר הישראלית וויז (Wiz) בידי גוגל תמורת כ-32 מיליארד דולר היא לא רק האקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי — היא הצהרה על כך שתעשיית הסייבר המקומית הפכה לנכס אסטרטגי מבוקש בעולם. עסקת וויז גוגל, שהוכרזה כעסקה במזומן, ממצבת מחדש את מפת הכוחות בשוק אבטחת הענן ומסמנת שהחברות הישראליות כבר אינן מטרות רכישה זולות אלא שחקניות מרכזיות בזירה הגלובלית.

מה בדיוק עומד מאחורי עסקת וויז גוגל?

וויז נוסדה ב-2020 על ידי צוות יזמים ישראלי בראשות אסף רפפורט, שמכר קודם לכן את חברת אדלום (Adallom) למיקרוסופט. תוך פחות מחמש שנים הפכה החברה לאחת מחברות התוכנה הצומחות במהירות הגבוהה ביותר שנודעו אי פעם, כשהיא חוצה רף הכנסות שנתיות של מאות מיליוני דולרים בקצב חסר תקדים.

המוצר של וויז מאפשר לארגונים לסרוק את סביבות הענן שלהם — בין אם מדובר בשירותי אמזון, מיקרוסופט או גוגל — ולזהות פרצות אבטחה, תצורות שגויות ונקודות תורפה בזמן אמת. בעולם שבו כמעט כל חברה מפעילה חלק מהותי מהתשתית שלה בענן, מדובר בצורך קריטי.

למה גוגל מוכנה לשלם סכום כזה?

גוגל, באמצעות זרוע הענן שלה (Google Cloud), נמצאת במרוץ עיקש מול אמזון ומיקרוסופט על שוק המחשוב העסקי. אבטחה היא אחד מהתחומים שבהם היא מבקשת להיבדל ולהוביל. רכישת וויז מעניקה לה מוצר מוביל, בסיס לקוחות רחב שכולל חלק ניכר מחברות ה-500 של פורצ’ן, ומותג חזק בתחום שממשיך לצמוח בשני ספרות בשנה.

האקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי

עד כה, שיאני האקזיטים הישראליים כללו את רכישת מובילאיי בידי אינטל (כ-15 מיליארד דולר) ואת רכישת מלאנוקס בידי אנבידיה (כ-7 מיליארד דולר). עסקת וויז מכפילה את הרף הקודם ומעמידה סטנדרט חדש לחלוטין.

עסקה	רוכשת	שווי משוער	שנה
וויז	גוגל	~32 מיליארד דולר	2025
מובילאיי	אינטל	~15 מיליארד דולר	2017
מלאנוקס	אנבידיה	~7 מיליארד דולר	2019
צ’ק פוינט (הנפקה)	נאסד”ק	שווי שוק דו-ספרתי	1996

מעבר למספרים, המשמעות הכלכלית עמוקה: עסקאות בסדר גודל כזה מזרימות הון עצום למערכת המקומית, מעשירות עובדים ומשקיעים מוקדמים, ומייצרות דור חדש של יזמים בעלי אמצעים וניסיון שיקימו את החברות הבאות.

ישראל כמעצמת סייבר

הסייבר הפך לאחד מעמודי התווך של ההייטק הישראלי, לצד חברות ותיקות כמו צ’ק פוינט וסייבר-ארק. הרקע הצבאי-טכנולוגי, ובראשו יחידות המודיעין, מספק זרם קבוע של כישרונות. כיום פועלות בישראל עשרות חברות סייבר פרטיות בשווי מיליארד דולר ומעלה, וחלק ניכר מההשקעות בהון סיכון בשנים האחרונות זרם אל התחום.

עסקת וויז מחזקת את התפיסה שישראל אינה רק “אומת הסטארטאפ” אלא גם מקום שבו ניתן לבנות חברות ענק עצמאיות. השאלה הפתוחה היא האם החברות הישראליות ילכו בהמשך לכיוון של הנפקות עצמאיות בבורסות ניו יורק, או שימשיכו במסלול המכירה לענקיות הבינלאומיות.

מי החברות הבאות בתור?

בשוק מזוהות כמה חברות סייבר ישראליות בשלות שנמצאות על מסלול של אקזיט או הנפקה, בהן שחקניות בתחומי אבטחת הזהויות, אבטחת קוד ואבטחת בינה מלאכותית. גל הביקוש לפתרונות אבטחה למערכות בינה מלאכותית — תחום חדש יחסית — צפוי להצמיח דור חדש של חברות ולמשוך אליו הון משמעותי.

מה המשמעות למשקיע ולמשק הישראלי

למשק הישראלי, עסקאות ענק כאלה תורמות להכנסות המדינה ממס רווחי הון, מחזקות את שוק העבודה בהייטק ומייצרות אפקט מכפיל של הקמת חברות חדשות. עם זאת, יש גם צד מאתגר: כאשר חברה כמו וויז נמכרת בשלב מוקדם יחסית, ישראל “מחמיצה” את הפוטנציאל של בניית חברה ציבורית עצמאית וגדולה שתישאר בבעלות מקומית לאורך זמן.

למשקיע הישראלי הפרטי, החשיפה לתחום הסייבר מתאפשרת בעיקר דרך מניות של חברות נסחרות כמו צ’ק פוינט או סייבר-ארק, או דרך קרנות סל טכנולוגיות. חברות פרטיות כמו וויז נותרות מחוץ להישג ידו של הציבור הרחב — ומכאן החשיבות הגוברת של האפיקים הנסחרים.

בשורה התחתונה, עסקת וויז גוגל מסמנת רגע היסטורי: ההייטק הישראלי, ובמיוחד תעשיית הסייבר, הגיע לבגרות שמאפשרת בניית חברות בשווי עשרות מיליארדי דולרים. עכשיו נותר לראות אם המגמה תמשיך להתגלגל לאקזיטים נוספים או, לחלופין, ללידתה של חברת סייבר ישראלית ציבורית וענקית שתישאר עצמאית.