הנפקות ההייטק הישראלי חוזרות לוול סטריט

אחרי כמעט שלוש שנים של בצורת כמעט מוחלטת, הנפקות ההייטק הישראלי מראות סוף-סוף סימני חיים. שילוב של ירידת ריבית בארה”ב, גאות בשוקי המניות והתלהבות עולמית סביב הבינה המלאכותית מחזיר את המשקיעים המוסדיים לתאבון סיכון — ומחזיר לשולחן את השאלה שנעלמה מהשיח מאז 2022: מתי החברות הישראליות הבאות ינפיקו בנאסד”ק.

המשמעות רחבה בהרבה ממספר החברות שיצלצלו בפעמון בניו יורק. שוק הנפקות פעיל הוא חמצן עבור כל שרשרת המימון של ההייטק — מקרנות ההון סיכון, דרך העובדים המחזיקים באופציות, ועד המשק הישראלי כולו שנשען על הסקטור לצמיחה ולהכנסות ממסים.

מדוע נסגר שוק ההנפקות מלכתחילה?

גל ההנפקות ההיסטורי של 2020–2021, שנבנה על ריבית אפסית והצפת נזילות, קרס במהירות כשהבנקים המרכזיים החלו להעלות ריבית באגרסיביות. חברות טכנולוגיה, שהערכות השווי שלהן נשענות על רווחים עתידיים רחוקים, נפגעו במיוחד. משקיעים שמכרו את מניות ההייטק במגמת ירידה לא היו ששים לקנות חברות חדשות בשוק ראשוני.

בישראל נוספו לכך גורמים מקומיים: אי-הוודאות סביב הרפורמה המשפטית ב-2023, ולאחר מכן מלחמת חרבות ברזל, שהאטו גיוסים והרתיעו משקיעים זרים. התוצאה הייתה שנים שבהן חברות בשלות דחו הנפקות, וחלקן העדיפו להימכר בשקט לתאגידי ענק.

מה מניע את ההתאוששות עכשיו?

כמה כוחות פועלים במקביל להחזרת התיאבון לשוק:

• ירידת ריבית בארה”ב: מגמת ההקלה המוניטרית מעלה מחדש את הערכות השווי של חברות צמיחה.
• גאות הבינה המלאכותית: ההתלהבות סביב חברות כמו אנבידיה גלשה לכל סקטור הטכנולוגיה, כולל תשתיות, שבבים וסייבר.
• מלאי חברות בשלות: עשרות “חדי-קרן” ישראליים המתינו בצד עם הכנסות משמעותיות ומודל עסקי מוכח — צנרת שממתינה לחלון הנפקה.
• חזרת המשקיעים הזרים: ההסכמים העסקיים הגדולים בשוק הישראלי החזירו את הביטחון בהון האנושי המקומי.

העסקאות הגדולות בשוק המיזוגים והרכישות מהוות אינדיקטור מקדים חשוב: כשתאגידי ענק מוכנים לשלם מיליארדים על חברות ישראליות, זהו איתות שהערכות השווי מתייצבות והשוק חוזר לתפקד.

אקזיט מול הנפקה: מה עדיף?

רבות מהחברות הישראליות עומדות כיום בפני צומת אסטרטגי: להימכר לתאגיד גדול (אקזיט) או לצאת לשוק הציבורי בהנפקה עצמאית. לכל מסלול יתרונות וסיכונים שונים.

פרמטר	הנפקה בנאסד”ק	רכישה על ידי תאגיד
נזילות למייסדים	מדורגת, כפופה למגבלות	מיידית יחסית
שווי פוטנציאלי	גבוה יותר בשוק חם	ודאי אך לרוב נמוך יותר
עצמאות ניהולית	נשמרת	לרוב נבלעת בתאגיד
חשיפה לתנודתיות	גבוהה מאוד	נמוכה לאחר הסגירה
השפעה על המשק	חברה ישראלית עצמאית	תלוי בכוונות הרוכשת

מנקודת מבט לאומית, הנפקה עצמאית נחשבת לרוב לתוצאה עדיפה: היא משאירה את מרכז הכובד, מטות הפיתוח והמשרות האיכותיות בישראל, במקום להעביר את השליטה לידיים זרות.

אילו סקטורים מובילים את הגל?

המנוע המרכזי הוא הסייבר, שבו לישראל יתרון יחסי מובהק ורצף של חברות בעלות הכנסות גבוהות. לצדו בולטים תחומי תשתיות הבינה המלאכותית, ניהול נתונים בענן, וכלים לפיתוח תוכנה. חברות בתחומים אלה נהנות מביקוש עולמי חזק ומהערכות שווי נדיבות, מה שהופך אותן למועמדות טבעיות להנפקה.

במקביל, ענף הפינטק והחברות הצרכניות הדיגיטליות עדיין זהירים יותר, בשל רגישות גבוהה לריבית ולהוצאות המשתמשים.

מה זה אומר למשקיע הישראלי?

כאן חשוב לדייק את הציפיות. רוב הנפקות ההייטק הישראלי מתרחשות בנאסד”ק ולא בבורסה בתל אביב, כך שהחשיפה הישירה של הציבור מוגבלת. עם זאת, המשקיע הישראלי נהנה מהגל בכמה מסלולים עקיפים:

• קרנות הון סיכון וקרנות פרטיות שבהן מושקעים כספי מוסדיים ופנסיה.
• מדדי טכנולוגיה בחו”ל, כמו נאסד”ק ומדדי הבינה המלאכותית, הזמינים דרך קרנות מחקות.
• אחזקות עקיפות בחברות ישראליות ציבוריות בעלות פורטפוליו טכנולוגי.

הזהירות מתבקשת: שוק הנפקות חם עלול להצית התלהבות יתר והערכות שווי מנופחות. היסטוריית 2021 מלמדת שחלק מהחברות שהונפקו בשיא איבדו נתח ניכר מערכן. מומלץ להבחין בין חברות עם הכנסות ורווחיות אמיתית לבין סיפורי צמיחה שנשענים על הבטחות בלבד.

שורה תחתונה

התאוששות שוק ההנפקות היא בשורה טובה לאקוסיסטם הישראלי, אך היא עדיין בשלביה הראשונים ותלויה במידה רבה בהתנהגות הריבית והשווקים הגלובליים. אם המגמה תימשך, 2025–2026 עשויות לסמן את חזרתו של ההייטק הישראלי למרכז הבמה בוול סטריט — הפעם, יש לקוות, על בסיס עסקי מוצק יותר.