עסקת וויז-גוגל: השיא החדש של ההייטק הישראלי

עסקת וויז-גוגל, בהיקף המוערך בכ-32 מיליארד דולר, מסמנת נקודת ציון היסטורית בענף ההייטק הישראלי — האקזיט הגדול ביותר שנרשם אי פעם בישראל. הרכישה של חברת הסייבר הצעירה על ידי ענקית החיפוש האמריקאית לא רק שוברת שיאים כספיים, אלא גם מאותתת על תפנית במדיניות הרכישות של ענקיות הטכנולוגיה ועל מרכזיותה של ישראל במפת הסייבר העולמית.

מהי עסקת וויז-גוגל ולמה היא כה משמעותית?

וויז נוסדה בשנת 2020 על ידי צוות יזמים ישראלי בראשות אסף רפפורט, לאחר שמכר קודם לכן את חברת אדליום למיקרוסופט. תוך פחות מחמש שנים הפכה החברה לאחת מחברות אבטחת הענן הצומחות במהירות הגבוהה ביותר בהיסטוריה, כשהיא חוצה רף הכנסות של מאות מיליוני דולרים בקצב שנתי חוזר.

עסקת וויז-גוגל מגיעה לאחר שבשנה שקדמה לה נדחתה הצעת רכישה מוקדמת יותר, אז בחרה החברה להישאר עצמאית ולכוון להנפקה. ההסכמה הסופית להתמזג עם גוגל קלאוד מעידה על תיאבון מחודש של הענקיות לעסקאות ענק, גם בסביבה רגולטורית מאתגרת.

איך העסקה משתלבת במגמת האקזיטים בישראל?

ענף הסייבר הישראלי נחשב זה שנים לפנינה שבכתר ההייטק המקומי. חברות כמו צ’ק פוינט, סייברארק, פאלו אלטו (שהוקמה בידי ישראלי) וסנטינל וואן צמחו מכאן והפכו לשחקניות גלובליות. עסקת וויז-גוגל מציבה רף חדש לחלוטין ומחזקת את התפיסה שישראל היא “אומת הסייבר”.

להלן השוואה בין כמה מעסקאות ההייטק הבולטות שקשורות לישראל:

חברה	רוכשת	היקף מוערך	תחום
וויז	גוגל	כ-32 מיליארד דולר	אבטחת ענן
מובילאיי	אינטל	כ-15 מיליארד דולר	רכב אוטונומי
נייס אקטימייז / הנפקות	ציבורי	עשרות מיליארדים	תוכנה
אדליום	מיקרוסופט	כ-320 מיליון דולר	סייבר

המספרים ממחישים עד כמה עסקת וויז-גוגל חורגת מסדר הגודל המוכר, גם בהשוואה לרכישת מובילאיי בידי אינטל, שנחשבה עד כה לאחת הגדולות בתולדות המשק.

מה המשמעות למשקיעים ולבורסה בתל אביב?

עסקאות מסוג זה אינן משפיעות ישירות על מדד ת”א 35, שכן וויז היא חברה פרטית. עם זאת, ההשפעה העקיפה עשויה להיות משמעותית: זרימת הון של מיליארדי דולרים לכיסיהם של יזמים, עובדים ומשקיעים ישראלים עשויה להזרים כספים חזרה למערכת — חלקם לקרנות הון סיכון חדשות, חלקם לשוק הנדל”ן וחלקם לבורסה המקומית.

בנוסף, אקזיט ענק כזה מייצר “אפקט מכפיל”: עובדים ומנהלים בכירים שהתעשרו נוטים להקים סטארטאפים חדשים או להשקיע בחברות צעירות, ובכך להזין את מעגל היזמות הישראלי.

הסיכונים שמאחורי החגיגה

לצד ההתלהבות, קיימים גם חששות. ראשית, ריכוזיות: כאשר הענקיות האמריקאיות רוכשות את מיטב החברות הישראליות בשלב מוקדם, נותרות פחות חברות שיצמחו לכדי ענקיות עצמאיות שינפיקו בבורסה. שנית, סוגיית “בריחת המוחות” — חלק מהכישרונות מהגרים בעקבות הרכישות. שלישית, האסדרה: עסקאות בסדר גודל כזה נתונות לבחינה של רשויות ההגבלים העסקיים בארצות הברית ובאירופה, והאישור אינו מובן מאליו.

האם זה סימן להתאוששות שוק ההייטק?

לאחר שנתיים מאתגרות שאופיינו בגיוסים מצומצמים, פיטורים והאטה בהנפקות, עסקת וויז-גוגל נתפסת על ידי רבים בענף כסנונית המבשרת התאוששות. הביקוש הגובר לפתרונות אבטחה בעידן הבינה המלאכותית מזרים משאבים אדירים לחברות סייבר, וישראל ממוצבת היטב לנצל את הגל הזה.

עם זאת, מומחים מזהירים כי אקזיט חריג אחד אינו מעיד בהכרח על מגמה רוחבית. בריאות הענף תימדד גם בהיקף הגיוסים בשלב הזרע, במספר החברות החדשות שקמות ובכושרן של הוותיקות להנפיק בוול סטריט.

שורה תחתונה

עסקת וויז-גוגל היא הרבה מעבר לכותרת מרשימה: היא עדות למקומה המרכזי של ישראל בעולם הסייבר הגלובלי, מנוע פוטנציאלי לגל יזמות חדש, ובה בעת תזכורת לאתגרים המבניים של משק שמצטיין בהקמת חברות אך מתקשה לשמר אותן כענקיות עצמאיות לטווח ארוך.