טכנולוגיה

עסקת וויז-גוגל: רכישת הענק שמסמנת עידן חדש לסייבר

עסקת וויז-גוגל בכ-32 מיליארד דולר היא הרכישה הגדולה בתולדות ההייטק הישראלי. מה היא מלמדת על שוק הסייבר, האקזיטים והמשקיעים?

מרכז נתונים ואבטחת סייבר בענן
מרכז נתונים ואבטחת סייבר בענן

עסקת וויז-גוגל, בהיקף מוערך של כ-32 מיליארד דולר, היא הרכישה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי ואחת מעסקאות הסייבר הגדולות אי פעם. חברת אבטחת הענן וויז (Wiz), שנוסדה בישראל ב-2020, הפכה בתוך פחות מחמש שנים לאחת מחברות הסייבר הצומחות בעולם — ובחירתה של ענקית החיפוש והענן גוגל לרכוש אותה במזומן מסמנת עידן חדש של אקזיטים בענף.

מה כוללת עסקת וויז-גוגל?

העסקה, שנחתמה לאחר משא ומתן ממושך, צפויה להעביר את וויז לחטיבת הענן של גוגל, גוגל קלאוד. וויז מתמחה בהגנה על סביבות ענן — היא סורקת את התשתיות של ארגונים בענן, מזהה פרצות אבטחה ומדרגת את הסיכונים לפי חומרתם. הפלטפורמה שלה משמשת מאות מחברות ה”פורצ’ן 500”, ובהן ארגונים פיננסיים, קמעונאיים וטכנולוגיים.

מייסדי החברה — אסף רפפורט, יינון קוסטיקה, עמי לוצקי ורוי רזניק — הגיעו מיחידה טכנולוגית בצה”ל ומכרו בעבר את חברת אדאלום למיקרוסופט. את וויז הם בנו במהירות יוצאת דופן: בתוך שנים ספורות הגיעה החברה להכנסות שנתיות חוזרות של מאות מיליוני דולרים, קצב צמיחה שהפך אותה ליעד רכישה נחשק.

Google headquarters logo building

מדוע גוגל משלמת סכום כה גבוה?

המניע המרכזי ברור: המלחמה על שוק הענן. גוגל קלאוד מדורגת שלישית בשוק המחשוב הענני העולמי, הרחק מאחורי אמזון ומיקרוסופט. אבטחת ענן היא אחד התחומים החמים ביותר, שכן מעבר הארגונים לענן יצר משטח תקיפה חדש שדורש הגנה מתמחה.

רכישת וויז מעניקה לגוגל שני יתרונות: טכנולוגיית אבטחה מובילה שתוכל לשלב בשירותי הענן שלה, ויכולת למכור הגנה גם ללקוחות שמשתמשים בענן של מתחרותיה. וויז נבנתה מלכתחילה כפלטפורמה “אגנוסטית” הפועלת על פני כל ספקי הענן — נכס אסטרטגי עבור גוגל.

האם ישראל נשארת מעצמת סייבר?

עסקת וויז-גוגל מחזקת את מעמדה של ישראל כאחת ממעצמות הסייבר המובילות בעולם. תעשיית הסייבר הישראלית אחראית לחלק ניכר מגיוסי ההון בהייטק המקומי, וחברות כמו פאלו אלטו, צ’ק פוינט, סייברארק וסנטינל-וואן צמחו מכאן. עסקאות ענק כאלה מזרימות הון חוזר לאקוסיסטם — מייסדים ועובדים שמקבלים תשואה יוצרים סבב חדש של יזמים ומשקיעים.

השוואה: אקזיטים בולטים בהייטק הישראלי

הטבלה הבאה ממחישה את סדרי הגודל של העסקאות הגדולות בהיסטוריה של ההייטק המקומי:

חברהרוכשתהיקף מוערךתחום
וויזגוגלכ-32 מיליארד דולראבטחת ענן
מובילאייאינטלכ-15 מיליארד דולרראייה ממוחשבת
מלאנוקסאנבידיהכ-7 מיליארד דולרתקשורת שבבים
נייס אקטימייז / שונותשונותמיליארדיםתוכנה
אנוביס / שונותשונותמיליארדיםסייבר

מה הסיכונים בעסקה?

המכשול המרכזי הוא הרגולציה. עסקאות ענק של חברות הטכנולוגיה הגדולות נמצאות תחת פיקוח מוגבר של רשויות ההגבלים העסקיים בארה”ב ובאירופה. גוגל כבר ניצבת מול תביעות אנטי-מונופול, והרגולטורים עשויים לבחון בקפדנות האם רכישת וויז מגבירה את ריכוזיות השוק. השלמת העסקה עשויה להימשך חודשים ארוכים, וקיים סיכון — גם אם נמוך — שהיא תיחסם.

סיכון נוסף הוא שמירה על הכישרונות. באקזיטים גדולים קיים חשש שעובדי מפתח יעזבו לאחר תקופת ההבשלה של האופציות. עם זאת, הכוונה המוצהרת של המייסדים היא להמשיך ולהוביל את וויז כיחידה עצמאית בתוך גוגל.

מה המשמעות למשקיעים ולשוק?

עבור המשקיעים, עסקת וויז-גוגל היא איתות חיובי: היא מוכיחה שגם בסביבת ריבית גבוהה, חברות טכנולוגיה איכותיות ממשיכות למשוך רוכשים אסטרטגיים בהערכות שווי גבוהות. עבור קרנות ההון סיכון שהשקיעו בוויז — ובהן שמות בולטים מוול סטריט — מדובר בתשואה יוצאת דופן.

ברמת המשק, זרימת הון בסדר גודל כזה עשויה לתמוך בשוק ההון המקומי ובגיוסי הון של סטארטאפים חדשים. השאלה הפתוחה היא האם גל האקזיטים יתורגם להשקעה מחודשת בישראל — או שההון יזרום בעיקר לחו”ל.

שאלות נפוצות

כמה שווה עסקת וויז-גוגל?

העסקה מוערכת בכ-32 מיליארד דולר במזומן, מה שהופך אותה לאקזיט הגדול ביותר בתולדות ההייטק הישראלי.

מה עושה חברת וויז?

וויז מספקת פלטפורמה לאבטחת סביבות ענן — היא מזהה פרצות אבטחה בתשתיות ענן של ארגונים ומדרגת אותן לפי חומרה. היא פועלת על פני כל ספקי הענן המרכזיים.

מדוע גוגל רוכשת את וויז?

גוגל מבקשת לחזק את חטיבת הענן שלה, גוגל קלאוד, במלחמה מול אמזון ומיקרוסופט. אבטחת ענן היא תחום צמיחה מרכזי, ווויז מעניקה לה טכנולוגיה מובילה ובסיס לקוחות רחב.

מהם הסיכונים להשלמת העסקה?

הסיכון המרכזי הוא אישור רגולטורי מצד רשויות ההגבלים העסקיים בארה"ב ובאירופה, לצד האתגר לשמר את עובדי המפתח של החברה לאחר הרכישה.

מה המשמעות של העסקה לשוק ההייטק הישראלי?

העסקה מחזקת את מעמד ישראל כמעצמת סייבר, מזרימה הון חוזר לאקוסיסטם המקומי ומאותתת שחברות טכנולוגיה איכותיות ממשיכות למשוך רוכשים בהערכות שווי גבוהות.