השקל מתחזק מול הדולר: מה עומד מאחורי הראלי

השקל מתחזק מול הדולר בחדות בחודשים האחרונים, לאחר תקופה ארוכה של פיחות ותנודתיות גבוהה. שער החליפין, שנסחר בשיא המשבר בטווחים גבוהים, שב להתחזק על רקע העליות בשוקי המניות בעולם, ירידה בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי ותקוות להרגעה בזירה הגיאופוליטית. עבור הצרכן, היבואן והמשקיע — מדובר בתפנית משמעותית עם השלכות רחבות.

מדוע השקל מתחזק מול הדולר?

מספר גורמים מצטלבים מאחורי הראלי. ראשית, הזרמת ההון של המוסדיים הישראלים לחו”ל מלווה בגידור מטבעי — וכאשר שוקי המניות עולים, המוסדיים נדרשים למכור דולרים כדי לאזן את החשיפה, מהלך שמחזק את השקל. שנית, ירידת פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי במרווחי האשראי (CDS) ובתשואות האג”ח, משכה חזרה משקיעים זרים לשוק המקומי.

גורם שלישי הוא ההערכות בשווקים כי מגמת ההרגעה הגיאופוליטית עשויה להימשך, מה שמפחית את הפרמיה שדרשו משקיעים על החזקת נכסים שקליים. כל אלה יחד תמכו בהתחזקות המטבע המקומי.

מי מרוויח ומי מפסיד מהתחזקות השקל?

התחזקות השקל היא חרב פיפיות. מצד אחד, היא מוזילה את היבוא — החל ממוצרי צריכה וכלה בדלק, שמתומחר בדולרים. מצד שני, היא שוחקת את הכנסות היצואנים וחברות ההיי-טק, שרוב מכירותיהן נקובות בדולרים בעוד הוצאות השכר שלהן שקליות.

גורם במשק	השפעת התחזקות השקל
צרכן ישראלי	חיובית — יבוא זול יותר, חופשות בחו”ל זולות
יבואנים	חיובית — עלות רכש נמוכה יותר
יצואנים	שלילית — שחיקה בהכנסות השקליות
חברות היי-טק	שלילית — פגיעה ברווחיות התפעולית
בנק ישראל	חיובית — לחץ אינפלציוני מתמתן

ההשפעה על האינפלציה והריבית

שער חליפין חזק הוא בלם אינפלציוני חשוב. יבוא זול יותר מרסן את עליות המחירים בסל הצריכה, ומקל על בנק ישראל בדרך להורדות ריבית עתידיות. אם מגמת התחזקות השקל תימשך, היא עשויה לתמוך בהתמתנות האינפלציה אל תוך יעד היציבות של הבנק, ובכך לפתוח פתח למדיניות מוניטרית מקלה יותר בהמשך.

כיצד זה משפיע על הבורסה בתל אביב?

התחזקות השקל ועליות בשוקי המניות נוטות ללכת יד ביד בישראל. מדד ת”א 35 נהנה מחזרת המשקיעים הזרים ומירידת פרמיית הסיכון, ומגמת ההתחזקות של המטבע מהווה אינדיקציה לאמון מחודש במשק. עם זאת, למניות הייצוא והטכנולוגיה הנסחרות בתל אביב עשויה להיות השפעה מעורבת, שכן שקל חזק פוגע בשורת הרווח שלהן.

האם בנק ישראל יתערב?

בנק ישראל נוקט בדרך כלל מדיניות של אי-התערבות בשער החליפין, ומאפשר לכוחות השוק לקבוע את מחיר המטבע. עם זאת, בעבר התערב הבנק ברכישות דולרים כשהתנודתיות הייתה חדה מדי או כשההתחזקות איימה על היצוא. נכון להיום, לא נראה כי הבנק מתכוון להתערב, אך הוא עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות.

מה צפוי בהמשך?

כיוון שער הדולר-שקל תלוי בשורה של משתנים: התפתחות הזירה הגיאופוליטית, כיוון שוקי המניות בעולם (ובפרט נאסד”ק והבורסות בארה”ב), מדיניות הריבית של הפדרל ריזרv האמריקאי מול בנק ישראל, ופרמיית הסיכון של המשק. ככל שהיציבות תימשך והסיכונים ידעכו, ייתכן שהשקל ימשיך במגמת ההתחזקות. מנגד, כל הסלמה או תפנית שלילית בשווקים עלולות להחזיר את המטבע לפיחות מהיר.

למשקי הבית ולעסקים, המסקנה המעשית ברורה: כדאי לעקוב אחר שער החליפין בעת תכנון רכישות בחו”ל, גידור עסקאות מטבע חוץ או השקעות במטבע זר.