רווחי הבנקים בישראל בשיא: מי נהנה ומי משלם

רווחי הבנקים בישראל ממשיכים לשבור שיאים: חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות — לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי — מדווחות על רווחים נקיים מצטברים בהיקף עשרות מיליארדי שקלים בשנה, בעוד התשואה על ההון נעה סביב 15% ואף מעבר לכך. המנוע המרכזי לכך פשוט: סביבת הריבית הגבוהה שקבע בנק ישראל, שהרחיבה משמעותית את המרווח הפיננסי של הבנקים.

למה רווחי הבנקים בישראל כה גבוהים?

הסיבה העיקרית לזינוק ברווחי הבנקים בישראל היא הפער בין הריבית שהבנקים גובים על אשראי — משכנתאות, הלוואות צרכניות ואשראי עסקי — לבין הריבית הנמוכה שהם משלמים על פיקדונות עו”ש שאינם נושאים ריבית. כאשר ריבית בנק ישראל מטפסת, ההכנסות מהאשראי עולות מיד, בעוד הבנקים משהים את העלאת הריבית ללקוחות המפקידים.

התוצאה היא הרחבה חדה של “המרווח הפיננסי” — ההפרש שממנו נובע עיקר רווחי הבנקים. במקביל, ההכנסות מעמלות שירותים נותרו יציבות, מה שהוסיף שכבת רווחיות נוספת.

מה קורה כשהריבית יורדת?

ככל שבנק ישראל יתחיל להוריד את הריבית, צפוי לחץ מסוים על המרווח הפיננסי. עם זאת, הבנקים נערכו לכך והרחיבו את מקורות ההכנסה שאינם תלויים בריבית, כמו פעילות שוק ההון, כרטיסי אשראי ושירותים דיגיטליים. לכן ההערכה היא שגם בתרחיש של ירידת ריבית מתונה, הרווחיות תישאר גבוהה יחסית.

איך זה משפיע על הבורסה בתל אביב?

מדד ת”א בנקים היה בין המובילים בעליות הבורסה בתל אביב בשנה החולפת, ותרם משמעותית לשיאים של מדד ת”א 35. משקיעים מוסדיים וקרנות זרות הגדילו חשיפה למניות הבנקים על רקע הרווחיות הגבוהה, יחסי ההון האיתנים וחלוקת הדיבידנדים הנדיבה.

בנק	תשואה על ההון (הערכה)	מאפיין בולט
בנק לאומי	סביב 15%-16%	הבנק הגדול, חשיפה עסקית רחבה
בנק הפועלים	סביב 15%	פעילות קמעונאית חזקה
מזרחי טפחות	סביב 17%	מוביל בשוק המשכנתאות
דיסקונט	סביב 13%-14%	צמיחה בפעילות בארה”ב
הבינלאומי	סביב 15%	יעילות תפעולית גבוהה

הנתונים הם הערכות מגמה ואינם דיווח כספי מדויק.

מי משלם את המחיר?

מנגד לרווחי השיא, הציבור הרחב חש את הצד השני של המשוואה. נוטלי משכנתאות בריבית משתנה ראו את ההחזרים החודשיים מזנקים, בעלי אשראי צרכני משלמים ריביות גבוהות, והחוסכים הקטנים לא תמיד נהנים מריבית ראויה על כספם.

הביקורת הציבורית והפוליטית התעצמה, ובנק ישראל והפיקוח על הבנקים נקטו צעדים לעידוד תחרות — בהם חובת הצגת ריבית הפיקדונות, קלות מעבר בין בנקים והרחבת הבנקאות הדיגיטלית. עם זאת, שיעור המעבר בפועל בין בנקים בישראל נותר נמוך.

מה יכול הצרכן לעשות?

המגמה מלמדת שהאחריות עוברת במידה רבה ללקוח עצמו. כמה צעדים מעשיים שיכולים לצמצם את הפער:

• מעבר לקרנות כספיות: אלה מציעות תשואה שוטפת הקרובה לריבית בנק ישראל, גבוהה בדרך כלל מריבית העו”ש.
• מיקוח על עמלות: ניתן לבקש הנחות בעמלות ניהול חשבון ופעולות, בעיקר בהתבסס על היקף הפעילות.
• השוואת ריביות אשראי: לפני נטילת הלוואה כדאי להשוות הצעות בין כמה בנקים וגופים חוץ-בנקאיים.
• בחינת מיחזור משכנתה: בסביבת ריבית משתנה, כדאי לבדוק תקופתית אם ניתן לשפר את התמהיל.

לאן זה הולך מכאן?

כל עוד הריבית נותרת גבוהה, רווחי הבנקים בישראל צפויים להישאר איתנים. השאלה המרכזית היא האם התחרות הגוברת, לצד לחץ רגולטורי וכניסת שחקנים דיגיטליים, תצליח לצמצם את הפער בין רווחי המערכת הבנקאית לבין עלויות הציבור. עד אז, השורה התחתונה ברורה: הבנקים ממשיכים ליהנות, והצרכן הנבון הוא זה שיצטרך לפעול כדי לא להישאר מאחור.