גל ההנפקות חוזר: הבורסה בתל אביב מתעוררת

שוק ההנפקות בבורסה בתל אביב מתעורר מתרדמת ארוכה: אחרי כשנתיים של קיפאון כמעט מוחלט, שבהן בקושי הונפקו חברות חדשות, ניכרת בחודשים האחרונים תזוזה ברורה — חברות רבות מחדשות את התוכניות לגייס הון מהציבור, על רקע הראלי במדדים המובילים והתחזקות התיאבון לסיכון בקרב המשקיעים.

המשמעות ברורה: הבורסה בתל אביב, שסבלה מיובש בשוק הראשוני, מתחילה לשדר סימני התאוששות. אם המגמה תימשך, אנו עשויים לראות בשנה הקרובה את אחד מגלי ההנפקות המשמעותיים מאז 2021.

מה מניע את הפשרת שוק ההנפקות בבורסה בתל אביב?

כמה גורמים מצטלבים מאחורי ההתעוררות. ראשית, הראלי במדד ת”א 35 ובמדד ת”א 90 שיפר משמעותית את מכפילי השווי שחברות יכולות לקבל בהנפקה. כשהשוק גבוה, בעלי החברות מרוויחים תמחור נדיב יותר — וזה תמריץ חזק לצאת החוצה.

שנית, מגמת ירידת הריבית בעולם, ובראשה הצפי להקלה מוניטרית מצד הבנק המרכזי האמריקאי, מחזירה את התיאבון לנכסי סיכון. כשהתשואות באפיקים הסולידיים מתמתנות, המשקיעים מחפשים תשואה עודפת — ומניות של חברות צומחות הן יעד מתבקש.

שלישית, ירידת אי-הוודאות הגיאופוליטית והתייצבות מסוימת בסביבה הביטחונית שיפרו את הסנטימנט הכללי, ומשכו בחזרה גם משקיעים זרים שנטשו את השוק הישראלי בשיא המשבר.

מי החברות שחוזרות לשוק?

התמונה מגוונת: לצד חברות נדל”ן ותשתיות המחפשות מימון להמשך פעילות, בולטות חברות מתחומי הטכנולוגיה, האנרגיה המתחדשת והפיננסים. חלקן מתכננות הנפקה ראשונית (IPO) מלאה, אחרות בוחרות במסלול של גיוס הון נוסף (הנפקת זכויות או הקצאה פרטית) כדי לחזק את המאזן.

הנפקה ראשונית מול הנפקת המשך — מה ההבדל?

חשוב להבחין בין שני סוגי גיוסים עיקריים שהמשקיע פוגש. הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים המרכזיים:

פרמטר	הנפקה ראשונית (IPO)	הנפקת המשך / זכויות
מצב החברה	נכנסת לראשונה למסחר	כבר נסחרת בבורסה
רמת המידע הזמין	תשקיף חדש בלבד	היסטוריית מסחר ודוחות
רמת הסיכון	גבוהה יחסית	בינונית
שקיפות תמחור	מורכבת להערכה	ביחס למחיר השוק הקיים
קהל היעד	מוסדיים וציבור	בעיקר בעלי מניות קיימים

ההנפקה הראשונית מציעה פוטנציאל גבוה יותר, אך גם סיכון גבוה יותר — משום שקשה לתמחר חברה שאין לה היסטוריית מסחר ציבורית. לעומת זאת, הנפקת המשך של חברה ותיקה מאפשרת למשקיע להישען על נתונים קיימים.

מי מוביל את הגל — המוסדיים או הציבור?

כמו ברוב גלי ההנפקות, המשקיעים המוסדיים — גופי הפנסיה, קרנות ההשתלמות ובתי ההשקעות — הם החוד. הם משתתפים בשלב המכרז המוסדי, קובעים למעשה את המחיר, ורק לאחר מכן נפתחת ההנפקה לציבור הרחב.

עם זאת, ניכר שהציבור הישראלי חוזר גם הוא לשוק הראשוני, בין היתר בזכות הנגישות הגוברת של פלטפורמות המסחר הדיגיטליות ופתיחת חשבונות השקעה עצמאיים. יותר ויותר משקיעים פרטיים מבקשים להשתתף בהנפקות בשלב מוקדם.

מה על המשקיע לבדוק לפני שהוא נכנס להנפקה?

התלהבות מגל הנפקות עלולה לטשטש את הסיכונים. לפני השתתפות בהנפקה, כדאי לבחון כמה נקודות מפתח:

• התמחור: האם השווי המבוקש סביר ביחס לחברות דומות בענף? הנפקות רבות יוצאות בתמחור אגרסיבי.
• התשקיף: יש לקרוא את סעיפי הסיכון, מבנה ההכנסות והתלות בלקוחות מרכזיים.
• בעלי העניין: האם הבעלים ממשיכים להחזיק במניות, או שההנפקה משמשת אותם ל”יציאה” (Exit) ומכירת אחזקות?
• ייעוד הכסף: האם ההון מיועד לצמיחה והשקעה, או רק לכיסוי חובות קיימים?
• תקופת חסימה: האם קיימת מגבלה על מכירת מניות של בעלי העניין לאחר ההנפקה.

הסיכונים שמעבר לפינה

גל ההנפקות תלוי במידה רבה בהמשך הסנטימנט החיובי. תיקון חד במדד ת”א 35 או בנאסד”ק, הסלמה ביטחונית מחודשת או שינוי במדיניות הריבית — כל אלה עלולים לסגור את “חלון ההנפקות” במהירות, כפי שקרה ב-2022.

היסטורית, גלי הנפקות בשיאי שוק נוטים לכלול גם חברות באיכות נמוכה יותר, שמנצלות את ההתלהבות כדי לגייס בתמחור מנופח. לכן, דווקא בתקופה של אופטימיוזם, נדרשת סלקטיביות מוגברת.

בשורה התחתונה: התעוררות שוק ההנפקות בבורסה בתל אביב היא בשורה חיובית לשוק ההון הישראלי ולעומק שלו, אך היא מחייבת את המשקיעים לשמור על ראש קר, לבחון כל הנפקה לגופה, ולא להיסחף אחר הכותרות.